הכרעת דין בתיק תת"ע 2366-05-12 - פסקדין

1.            כנגד הנאשם מר ליאון בר (להלן: " הנאשם") נרשמה הודעת קנס בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

2.            הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס, וביקש להישפט.

בישיבת ההקראה שהתקיימה לפניי ביום 18.06.2012 כפר הנאשם במיוחס לו, ולפיכך התיק נקבע להוכחות ליום 02.09.2012 בשעה 12:30.

3.            מטעם התביעה העידה רס"ר מיטל פאר (להלן: " השוטרת פאר") שערכה את הדו"ח שהוגש וסומן ת/1, והשוטרת רס"ל בת- אל מרצאינו (להלן: " השוטרת מרצאינו") שערכה את המזכר שהוגש וסומן ת/2.

מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו וכן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:

נ/1- צילום של הדיבורית ברכב הנאשם.

נ/2- צילום נתוני שיחה מהדיבורית בשעה 11:45.

נ/3- צילום נתוני שיחה מהדיבורית בשעה 11:50.

נ/4- צילום נתוני שיחה מהדיבורית בשעה 11:52.

נ/5- צילום נתוני שיחה מהדיבורית בשעה 11:54.

נ/6- פלט שיחות יוצאות מהדיבורית ומהטלפון הנייד.

נ/7- אישור המעיד על תיקון הטלפון הנייד.

4.            העובדות כפי שעולות מדו"ח (ת/1): השוטרת פאר מציינת כי ביום 01.12.2011, ישבה בתוך ניידת משטרתית ברח' סיירת דוכיפת כ- 100 מטר לפני מעגל התנועה בו נסע הנאשם, לצורך  אכיפה של עבירות טלפון נייד.

5.            בשעה 11:57, הבחינה בנאשם שנסע מכיוון מחסום חיזמה לכיוון כללי כיבוי אש, כשהוא אוחז בטלפון נייד ביד ימין ומצמידו לאוזן ימין. עוד מציינת השוטרת פאר, כי היא ראתה את הנאשם דרך השמשה הקדמית ודרך החלון הקדמי ימיני של הרכב. השוטרת נסעה אחרי הנאשם תוך שהיא קוראת לו במערכת הכריזה לעצור את הרכב, לאחר שרכב הנאשם עצר ברמזור בשד' משה דיין במפרץ האוטובוס, הסבירה לו את מהות העבירה ורשמה לו דו"ח. כן מציינת כי לאורך הנסיעה  ועד העצירה נשמר קשר עין רצוף עם רכב הנאשם. 

לפיכך, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

6.            מנגד, הנאשם טוען כי דיבר באמצעות הטלפון הקבוע ברכבו (להלן: " הדיבורית") ולא בטלפון הנייד.  לטענתו, בשעת האירוע מכשיר הנייד היה בכלל בתא המטען (בפגוש) מאחר שצג המסך היה שבור. הנאשם אף הציג פלטי שיחות שבוצעו באותו היום באמצעות הדיבורית ובמכשיר הנייד. לדבריו, כשהשוטרת מרציאנו הגיעה לרכבו בד ובבד עם הצגת רישיון הנהיגה, הפנה את תשומת ליבה גם לדיבורית המותקנת ברכבו.

מלבד זאת טוען הנאשם, כי השוטרות לא יכולות היו להבחין בו ולא יכולות היו לשמור על קשר עין רצוף, וזאת לנוכח העובדה שהניידת המשטרתית עמדה כ- 100 מטר ממקום שהבחינה בו לראשונה, היה עליה להמשיך בנסיעה כקילומטר, תוך שהיא עוברת את מעגל התנועה, בעודו ממשיך בנסיעה ופונה ימינה ועד העצירה המוחלטת.

7.            לאחר ששמעתי את עדויות עדי התביעה ואת הנאשם, התרשמתי מהופעתם בפני ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לבית המשפט, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. וזאת מהנימוקים שיפורטו כדלקמן:

לאחר שהשוטרת פאר עצרה את הנאשם וביקשה לקבל את תגובתו לביצוע העבירה, הנאשם מיד ציין בפניה כי דיבר באמצעות הדיבורית, ואף הפנה את תשומת ליבה לכך שהשיחה האחרונה בדיבורית בוצעה על ידו בשעה 11:54, ומופיעה על צג הדיבורית. בנוסף ציין כי אין ברשות מכשירים נוספים להוציא נייד אישי מקולקל שנמצא בתא המטען של הרכב. מפאת חשיבות הדברים, אביא את דברי הנאשם במלואם, כפי שנרשמו על ידי השוטרת פאר במקום המיועד לרישום דברי הנהג: